במה רפואה סינית מטפלת?

במשפט אחד : במה לא.

הרפואה הסינית קיימת כבר למעלה מ-5000 שנה, כול הידע עובר מדור לדור, כתורה שבעל פה ובספרות מקצועית, קרי סיפורי מקרה, דרכי הטיפול, מה עובד ומה לא.

ההסתכלות של הרפואה הסינית על תופעות, שונה בתכלית מזו המערבית. הרפואה המערבית מחפשת את המיקרו והרפואה הסינית את המקרו. ברפואה המערבית נותנים שם לכול סימפטום, וברפואה הסינית משתמשים בתיאור ציורי לסינדרום. (* סימפטום הינו דבר מוגדר אחד, וסינדרום הינו אוסף של סימפטומים אפשריים למצב מסוים). לדוגמה כאב ראש ברפואה המערבית זהו סימפטום בודד שמטפלים בו נקודתית, בדרך כלל על ידי משככי כאבים. ברפואה הסינית יש קרוב ל- 20 אבחנות לכאב ראש לדוגמה חדירת רוח, סטגנציה(תקיעות אנרגטית) בכבד, רוח פנימית, חסר יין ועוד. זה אף פעם לא יהיה רק כאב ראש אלא בעל אופי עמום, חד או דוקר, רק ברכות, תחושת דופק וכדומה. וסביר שיהיו דברים נלווים לכול אחד מהם ולכן צריך לטפל במכלול ומהשורש. האם משכך כאבים פותר את הבעיה? סביר שלא. משכך כאבים מנטרל את המסר העצבי מהמקום הפגוע אל המוח, ומכיוון שהמוח לא מקבל את המסר התחושה היא שלא כואב. הבעיה עדיין קיימת, וישנה אף סבירות שזה יחמיר אם לא יתייחסו גם לגורם עצמו.

לא קיימת הרפואה שיכולה לעזור למאה אחוז מהמקרים, למעשה אם מדובר ב- 30 אחוזי הצלחה, והכוונה היא להחלים באופן מלא לתקופה ארוכה בלי סימפטומים נלווים, זה טוב. להקל אפשר תמיד להבריא זה יותר מורכב. הרפואה הסינית יודעת לטפל בכול דבר, מכאב, בעיות במערכת העיכול, מחלות ריאה, שפעת, גניקולוגיה, you name it כמו שאומרים. ההתייחסות הינה לשורש ולבעיה עצמה, ניתן לשלב דיקור, צמחי מרפא וטווינה (פיזיותראפיה סינית). לא תמיד צריך את כול הטכניקות, לעתים אחת מספיקה ולעתים לא. המטפל אמור להשתמש בכול הידע שלו להביא לתוצאות טובות, תחילה הקלה אם הסבל נוראי ואחר כך איזון הגוף להחלמה מלאה.

הרפואה המערבית נותנת שמות לכול סימפטום, ומה שמעניין הוא שבספרות הסינית, קיימות כול המחלות שהרפואה המערבית מדבר עליהן, לא באותם השמות, אבל בתיאורים מאוד מדויקים. לדוגמה: אחד הדברים שמפליאים אותי זה היכולת של הרפואה הסינית לאבחן בימים עברו מחלות פנימיות ללא U.S (אולטרה סאונד) או עזרים אחרים. לדוגמה כשלאדם כואב בצד ימין מתחת לצלעות, הוא נבדק ונניח שנמצאו אבנים בכיס המרה. הסינים ידעו לאבחן זאת על פי דופק, חיפוי צהוב עבה על הלשון, אולי דביק, תחושה של גולות באזור מסוים בבטן, טעם מר בפה, גזים ונפיחויות. הם פשוט קראו לזה "חום ולחות בכיס המרה". הטיפול שניתן הינו צמחים מטהרי חום, מסלקי לחות, משתנים ועוד וזה היה עוזר. ניתן כאן להבין את השוני החשיבתי של הסינים.

במאמר הקודם דיברתי על כוחות מאזנים. לצערי בביקורי בסין נוכחתי לראות שהם בתהליך מודרניזציה, הם גילו את המהירות של תרופות, והטיפול הקלאסי הינו תומך בעיקר ולא הראשי. העולם המערבי נמצא בדיוק בתהליך הפוך, שדיקור וצמחים מאוד מבוקש. יום יבוא וכולנו נבין שאין אמת אחת ושצריך לקבל את כול השיטות ולבחור בזו שהכי מתאימה ולהיתמך על ידי כאלה שפחות מתאימים, כי זה כוחו של האיזון בעולם.